top of page
חיפוש

פשוט להיות פשוט?

  • תמונת הסופר/ת: אפי כהן
    אפי כהן
  • 1 באוק׳ 2024
  • זמן קריאה 2 דקות


פשוט להיות פשוט?

זו היתה תקופה בה נעתי

בין ההיא עם הג'ינסים הצמודים

לבין זאת שלא יכולה לשאת אותם דקה

על הגוף

ובכל זאת, נדחסת לתוכם.

פעם בשבועיים שלושה היינו נפגשים לסופ"ש

גרתי אז באילת

חמישי בוקר, הייתי מוציאה את הטרולי שלי,

נעמדת מול הארון

וכמו תמיד אין לי שמץ של מושג

מה לארוז

אולי זה, אולי זה, הייתי מדברת אל מדפי

הג'ינסים הצמודים שלי

אלה שערמו לתוכם בדוחק

עשרות ג'ינסים זהים

עשרות רבות, יש לומר.

לאחר מו"מ מורכב ביני לבינם,

היו נארזים

בין שלושה לארבעה ג'ינסים ושנייה

לפני שהייתי סוגרת

את הטרולי פופינס שלי

הייתי דוחפת עוד ג'ינס אחד

ליתר ביטחון

ורגע רגע.... עוד טייץ

ו.... עוד שמלה סטייל זינה

הלוחמת

ואפ אפ אפ לפני שאני סוגרת

יאללה שיהיה גם ג'קט, לכי תדעי

למקרה ש...

בראשון של אחרי אחד הסופ"שים שלנו

הוא נסע לחודש, היעד, לא ממש ברור,

נוחת במדינות ומה שבא ברוך הבא

איך אומרים על הבאב אללה

אני מקווה שכבר ארזת, אני אומרת לו

ומביטה בו בחמלה

בדימיוני אני רואה אותו מזגזג

עם עגלות בל בוי

בין טרמינלים

"כן... כן ארזתי" ענה

והצביע על תיק בגודל

תיק האיפור שלי

שעמד על יד הדלת

מה זה? שאלתי

"זה התיק שלי" ענה

וואט? מה ארזת, מקרא של המזוודות?

"ארזתי את מה שצריך, אני מבטיח לך

שכל מה שאני צריך נמצא שם"

אתה רציני?

עכשיו החמלה עברה לצד שלו,

"את כבר יומיים פה

וכל מה שלבשת זה את הגופייה שלי,

חייך,

את באמת חושבת שאת צריכה

את כל מה שאת אורזת"?

בטח

מיהרתי להתגונן.

לא יודעת אם את הכל

אבל את הרוב בטוח.

(איימה על הבטוח, כמה "בטוח" היה לי)

אני זוכרת שחשבתי על הקלות והפשטות

שהמילים שלו נאמרו, מצאתי בהן

אפילו יוהרה

עם הזמן כשהכרתי את האיש הבנתי

שהמילה הזאת לא קיימת

לא בלקסיקון

ולא בנפש שלו

כך הוא חי, מאז ומתמיד, את הראשוניות

ללא כריכות

משהו שהוטבע בו

אי שם, בסיני של פעם, איש שאת נעוריו

העביר בדממת הרי סיני, כמעט לבדו

התחמם ממדורה

צינן עצמו במי ים

הוא יודע מה יש לטבע להציע

לא נבהל מכלום, מסתובב

בעולם מוגן

משליך עצמו ליקום,

נאמן לעצמו.

אני זוכרת שבאותו הלילה שלפתי מהטרולי

את הכתונת לילה הנוחה (אלק)

וכבר אז הבנתי שאם הייתי אורזת לפי

מה שאני באמת רוצה או צריכה

הייתי שוכבת מולו עם חולצת טריקו בלויה

סוף מסלול 92

או אבנר קירות גבס לא טעית

וחשבתי כמה פשוט לו להיות פשוט

וכמה לי לא.

וקינאתי.

מידי פעם אני עדיין ישנה אצלו סופ"שים

מגיעה רק עם הבגדים שעליי,

נכנסת לארון שלו

שולפת גופיה,

מביטה בו מביט בי נפעם ומתרגשת

ולא, אני כבר לא מקנאה.

 
 
 

Комментарии


bottom of page